הצופים האורטודוכסים בתהלוכה
רגע של אקסטאזה
שם האתר קאצר אל יהוד ניתן במקור בידי הבדואים אשר האמינו כי המקום שימש כארמון או מבצר היהודים וקשור לאתר חציית הירדן של בני ישראל, או במשמעות אחרת- "קסר"-לשבור-לחתוך כלומר חיתוך הירדן בעת החצייה.
סמוך לקו המים פזורים מנזרי העדות השונות נטושים ומוקפים בשדות מוקשים, הדרך נפתחת פעם בשנה מאפשרת לעולי הרגל להגיע לתפילות במנזרים של העדה הסורית, אתיופית, רוסית, קופטית וכן מתחם קתולי ויווני הסמוכים לכניסה למתחם.
בצדו הירדני של הגבול נבנו כנסיות מרשימות בהן יוונית ורוסית הניבטות למרחוק בכיפותיהן המוזהבות, הירדנים הקימו מתחם עץ המאפשר למבקרים להגיע אל שפת המים .ישראל הקימה מתחם מרשים ומכובד לאחר עשרות שנות הזנחה, במקום כנסיה פתוחה לכל העדות לטכסים ותפילות וגישה נוחה ובטוחה עד למים ואפילו יש מצופים שמונעים היסחפות ומעבר גבול פתאומי ובלתי רצוי…
ב18 בינואר מגיעות העדות האורתודוכסיות אל המים, ראשונים עם בוקר מתחילים הסורים אורתודוכסים הסיריאנים, לאחריהם סביב השעה 12:00 מגיעה פמליית הפטריארך היווני אורתודוכסי והכל הופך צפוף בשליטת הנזירים והצליינים היוונים, הרוסים והרומנים.
האתיופים נוהגים להגיע אחה"צ או למחרת וכן האריתראים המגיעים בלבוש ססגוני, כה שונה מחייהם האפורים, בעיקר ביום החופשה בשבת.
המעמד מרשים ומרתק, רבים גולשים לטבילה בגלימות לבנות עליהן מוטבעות דמויות יוחנן המטביל את ישוע, בגלימות באלו הם גם ייקברו כתכריכים בבוא הזמן, שיא הטכס היווני, מגיע כשיורד הפטריארך היווני אל המים, הוא יטבול תוך היותו מוגן מכל עבר, יפריח יונים המסמלות את רוח הקודש ואת השלום המיוחל.
בסיורנו זה, נשתלב בכל החגיגה העצומה הזו. נצא מירושלים עם בוקר, ניסע לנחל פרת הוא ואדי קלט התחתון ונכנס לסיור במנזר סט. ג'ורג' בנוף מדהים, נמשיך לחגיגות באתר הטבילה ונסיים במנזר דיר חג'לה, שם מגיעים המוני צליינים ונהנים מתרקובות מזון לעילא ולעילא לכל דכפין.
סיור בחג המולד "הפחות מוכר" של העדות הנוצריות המזרחיות, חג האפיפניה – ההתגלות הקתולי.
